רק רגע…
בינואר 2015, ישבתי מול המחשב וחיכיתי למוזה שתגיע כדי לכתוב משהו שחשבתי שיהיה משמעותי.
אבל המוזה, כדרכן של מוזות, יש לה קצב משלה משלה… לקחה את הזמן.
בינתיים בהיתי בתמונה שנפתחה על המסך. תמונה אחת מיני אלפים ששמורות אצלי במחשב. תמונות של רגעים שפגשתי ביומיום, שצילמתי במשך שנים במצלמה של הטלפון הסלולרי שלי והעברתי לתיקיות, בלי לדעת בכלל שפעם עוד יהפכו לדבר כל כך משמעותי בחיי.
עם ההתבוננות בתמונה, חלף בראשי משפט. חייכתי לעצמי וחשבתי על הקשר המקסים שבין המשפט לתמונה. דפדפתי לתמונה אחרת, והנה, עוד משפט שהתחבר לו בראשי.
בתמונה השלישית כבר הבנתי- יש כאן משהו ממבקש לעבור דרכי, דרך התמונות שצולמו ונשמרו באינספור תיקיות במחשב שלי.
במשך שמונה ימים רצתי למחשב בכל פעם שנזכרתי בתמונה נשכחת, מתחברת למשפט שכולו השראה, הכוונה לפעולה. כך נוצרו להם 72 הקלפים… תמונה למשפט, משפט לתמונה.
שמם של הקלפים "רק רגע", מבטא תפיסת עולם שמחברת אותנו להבנה שהחיים שלנו בנויים מאוסף רגעים. רק רגע ועוד אחד…
תפיסת העולם הזו מביאה התבוננות מיוחדת לרגע הזה.
ההבנה הראשונה היא שהחיים שלנו בנויים מהרגע הזה, ההווה שלנו. ההבנה הזו מאפשרת לנו להניח בצד את כל מה שהיה וכל מה שיהיה ולהבין שעכשיו הוא רק רגע בזמן- הוא חולף, הוא זמני.
ההבנה השניה היא שאם אנחנו מסכימים לעצור, רק לרגע, במקום להמשיך לרוץ לתוך תבנית "אוטומטית", אנחנו יכולים להגיע הרבה יותר רחוק, הרבה יותר עמוק. אנחנו יכולים לעצור את התבניות הרגילות שלנו, לצאת מהדפוסים- לראות את מה שמעבר.
בבלוג הזה אספר את הסיפורים שמאחורי הקלפים, אשתף בתובנות.
מקווה שתהנו. מאוד.
שלכם,
גלי לשם
קארן וידאל אוחנה
23/02/2016 at 12:58וואווו איזה יופי גלי!!!!! מאוהבת בך והקלפים שלך! מדייקים איתי מידי בוקר! מחכה להמשך❤️
נתיבה כפתורי
23/02/2016 at 13:01יופי גלי. מאד מדבר אלי. דומה קצת למה שאני כתבתי וציירתי פעם. אלא שאני עשיתי השניים לחוד.
כתבתי משהו שחפצתי לשתף ואז התאמתי לכל עמוד או פסוק ציור שציירתי בעבר. יצא לי הספרון שאולי ראית:).
שיהיה לך בהצלחה חמודה. אולי נעשה פעם משהו יחדיו מיצירותינו.
הדס יפתח נבו
23/02/2016 at 22:18מהממת שאת וכך גם הקלפים והמשפטים המדוייקים שלהם.
יקירה שאול
25/02/2016 at 17:46איזה כייף לנו,גלי !