לאונרד כהן כתב "בכל דבר יש סדק, כך נכנס האור…"
תמיד חשבתי שזאת קלישאה, עד שזה פגש את החיים שלי.
זה היה כשהלב שלי נשבר לרסיסים קטנים קטנים,
ואני לא חשבתי, שאי פעם, עוד יעבור דרכם משהו.
אבל אז התחילו לעבור שם מילים.
שלוש שנים של מסע ריפוי אחרי פרידה כואבת, שהביאו אותי להתבוננות בעצמי.
הכתיבה הייתה הדרך שלי לבטא את הכאב, להתחבר פנימה, לראות אותי.
היצירה איזנה את הלב השבור שיפסיק לשתוק את הצער הזה.
ככה התחלתי לפרסם פיסות של התבוננות ותובנות.
התגובות והאהבה עודדו אותי להמשיך לכתוב, לחזור להאמין.
בדרך (בכתיבה ברשת ובקליניקה) פגשתי נשים נוספות, שכאבו את המפגש עם עצמן,
ונתתי להן מקום במילותיי.
מצאתי בכתיבה נחמה ומרגוע, ריפוי וחיזוק.
נגעתי בעומקם של רגשות, התבוננתי באומץ על חיי.
השורות התחברו לפסקאות, נשזרו בסיפורים, פעימת חיים משל עצמם נוצרה בהם,
ידעתי שכבר לא אוכל לשמור את כל זה בחושך, אולי זה קשור להסכמה שלי לראות ולהראות אור.
בספר הביכורים שלי 60 קטעים מהחיים, עדינים כתחרה וחדים כתער,
שיצאו מהלב ונכנסים ללב. נוגעים, מרגשים, מרפאים.
פרוזה לירית, ארוזה בכריכה קשה, שומרת על המילים שבפנים.
ליטוף רגיש עבור כל מי שידעה אהבה וצער,
להפוך חסר לשלם.
"היא" זאת אסופת לב של אפשר, השראה לדרך של אהבה ואומץ, חמלה והחלמה.
היא זאת אני, ואת והיא.
בעשרים השנים האחרונות, אני מלווה אנשים בתהליכי הגשמה בקליניקה פרטית,
מרצה ומנחת סדנאות התפתחות אישית ומודעות בארץ ובעולם,
יוצרת קלפי השראה, אומנית, ציירת, צלמת.
עושה חיים טובים, נושמת אהבה.
