כתום של פעם
זה נכון שהפינה הזו המגזין
עוסקת לרוב בהמלצות על מסעדות…
אבל לכבוד הקיץ שהגיע,
חשבתי שיש מקום לרענון קטן.
מידי פעם אפרסם פה מתכונים שווים,
כאלה שיש להם סיפור מיוחד
או כאלה שקרובים לליבי…
את המתכון הראשון בחרתי להקדיש
לאימושקה שלי (בעברית- אמא שלי).
כולם אומרים שאין כמו האוכל של הבית,
ועל האוכל של אמא שלי אנחנו באים
להתענג קבוע בימי שישי בצהריים.
ובקיץ, יש בונוס מיוחד…
עוגת המשמשים של אמא.
זאת העוגה הכי פשוטה, הכי של פעם.
עוגה שמזכירה לי ילדות מלאת תום
שכאן, בארץ, לימדה אותי טעמים של פירות
שמעולם לא הכרתי.
העוגה שאצל אמא שלי על השיש
לוקחת אותי אל הילדה הקטנה הזו,
הרזה והביישנית, עם העיניים הסקרניות
ועם הקוקיות הצבעוניות בשיער השחור.
הילדה שהייתי.
פעם.
והנה המתכון של עוגת המשמשים של אימושקה שלי:
(שתהיה בריאה וחזקה ומאושרת עד 120)
מפרידים 4 ביצים
מקציפים את החלבונים עם 1.5 כוס סוכר
לאחר שהקצף מתייצב מוסיפים את החלמונים (שלמים) וממשיכים להקציף.
מוסיפים 200 גר' חמאה מומסת, ומקציפים עוד טיפה.
מוסיפים 2 כוסות קמח תופח תוך ערבוב עדין רק עד שהתערובת הומוגנית.
יוצקים לתבנית אפיה עגולה 26, מרופדת בנייר אפיה משומן מעט.
מסדרים מעל משמשים חצויים (בלי להשקיע אותם פנימה, הם כבר יסתדרו לבד…)
אופים 50-60 דקות בחום 180 מעלות.
שלכם,
גלי לשם
אין תגובות