למצוא את הייחודיות שלי

ניו יורק. העיר האהובה עלי בעולם.

עשר שנים אחרי הביקור הקודם, חזרתי אליה בפעם החמישית.
הייתי מלאת התרגשות וציפייה לשוטט בכל רחוב, לראות, לחוות, לספוג, לאהוב.
כל כך התגעגעתי אליה… לגודל, לקצב, לעוצמה.

בשבילי ניו יורק היא מקום שיש בו הכל מהכל- קצוות רחוקים של יופי וכיעור, של פאר ושל עוני, של אושר ושל אומללות. בשבילי זה בדיוק מה שהופך אותה למיוחדת כל כך…

והאנשים… כמה אנשים ברחובות.
זורמים כמו מים באפיקי החיים, ממהרים כאילו לאותו מקום בדיוק.
לרגע אחד הרגשתי שאם אעמוד באמצע הרחוב אוכל פשוט להיבלע בתוך ההמון.

ואז, בפינת הרחוב, נתקלתי בדוכן הזה. מלא מלא בובות של בבושקה…
כולן כל כך דומות מרחוק. לכולן אותו מבנה, אותה צורה, לפעמים גם צבע.
כשניגשתי, יכלתי להבחין בהבדלים ביניהן.
כל אחת נוצרה בעבודת יד, לכל אחת יש את הגוון המסוים שלה, את משיכת המכחול המיוחדת שלה… זה רק נראה דומה אבל כל אחת מהן היא יוצאת דופן.

אחרי קליק אחד במצלמה, הבנתי.
אי אפשר להיבלע בהמון…
לכל אחד מאיתנו יש את הייחודיות שלו. לכל אחד מאיתנו יש את היופי, הצורה, הערך, התכונה שהיא רק שלו.
ואנחנו? אנחנו צריכים רק למצוא.
את הייחודי שבנו, את הייחודי שבאחר.

שלכם,
גלי

תגובות פייסבוק