להגיד תודה
זה לא סוד שנסיעות לחו"ל הן מהדברים שאני הכי אוהבת.
מהרגע שכף רגלי דורכת בעיר חדשה, אני מרגישה נטענת בשמחת חיים יוצאת דופן ששולחת אותי לשיטוטים בלתי פוסקים בכל רחוב אפשרי, בסקרנות ובהתלהבות.
את הנסיעה הזו לא אשכח.
אחרי כשלוש שנים בהן מסע חיי לא הותיר מקום לעזוב את הארץ, סופסוף יצאתי לחופשה.
בתחילתו של פרק ב' בחיי, זו היתה נסיעה ראשונה שלי ביחד עם בן זוגי לחו"ל וההתרגשות היתה רבה.
בסוף ינואר, בחורף אירופאי קפוא, טסנו לברלין.
הקור לא הרתיע אותנו. מחובקים ואוהבים גילינו עיר יפה שהאירה לנו פנים.
אחרי יום שלם של הליכה ברחובות בכפור שהלך וגבר, נכנסנו לנוח מעט בבית קפה קטן ליד שער ברנדנבורג.
הסרנו שכבות של מעילים, צעיפים, כובעים וכפפות, הזמנו שוקו חם עם קצפת ושטרודל תפוחים.
מתרווחים בכיסאות שלנו בחלל החמים ומלא האור, הסתכלתי על המנות שהונחו על השולחן הקטן ולרגע אחד שכחתי את הקור בחוץ, את כל מה שלא קשור למה שיש עכשיו.
שתי כוסות שוקו חם עם קצפת, שסימלו עבורי את מה שלא תמיד כל כך מובן מאליו, אהבה.
שתקנו שנינו פתאום.
וכל מה שרציתי באותו רגע, היה… להגיד ת ו ד ה.
שלכם,
גלי
אין תגובות