איך היא הסתכלה עלי?
"את קולטת?
בסה"כ אמרתי לה שלא תצא לבושה ככה מהבית.
ביג דיל. אז הערתי לה.
ראית איך הסתכלה עלי?
כאילו רצחתי אותה!"
מבט.
כמה מבט אחד יכול לעצבן אותנו.
הרי ממבט אחד אפשר להבין כל כך הרבה דברים…
בעיקר אם הוא מגיע אחרי משהו לא פשוט שאמרנו,
אנחנו מיד "חוטפים" תגובה מלווה במבט.
ומה קורה לנו כשאנחנו מקבלים את המבט הזה?
אוווו… כמה כעס הוא יכול להציף!
את הסיפור הזה סיפרה לי לקוחה יקרה שלי.
סיטואציה יומיומית שמתרחשת אצלה בבית
עם הבת המתבגרת שלה.
משפט מוביל למבט,
מבט מוביל לתגובה,
תגובה מובילה לפיצוץ.
"רגע", אמרתי לה, "תעצרי".
"האם המבט שלה באמת היה כל כך מכאיב?
או אולי הדרך שבה את מפרשת את הכוונה שבמבט
היא זו שפוצעת אותך?"
כי אם מסתכלים על זה רגע במבט כנה,
מבטים יכולים להיות מאוד משמעותיים
בהתאם ל"סיפור" שאנחנו מספרים לעצמנו
על מה שעומד מאחוריהם.
אנחנו מפרשים את המשמעות של המבט הזה
לפי מה שאנחנו מרגישים באותו רגע,
לפי המצברוח שלנו,
לפי איך שאנחנו תופסים את האדם שמולנו.
אף אחד לא באמת רוצה לרצוח אותנו,
גם לא במבט.
"כן, את צודקת" היא ענתה לי.
"כנראה שאמרתי לה את זה ממש לא יפה"
אם נזכור שהדברים מקבלים את המשמעות שלהם
לפי איך שאנחנו תופסים אותם,
נוכל לקחת אחריות על התחושות שלנו
ולא להאשים את האחר… גם לא במבט.
אם לא ניקח באופן אישי את הדעה
של הצד השני ונכוון אותה כנגדנו,
נוכל להיות נינוחים יותר, פתוחים יותר.
נוכל להיות הרבה יותר ביחד…
ואתם?
מתי אתם מרגישים שמסתכלים עליכם "עקום"?
מה אתם יכולים לעשות כדי להרגיש אחרת?
אתם מוזמנים לקרוא כאן
על סדנת הדגל שלי "החופש להיות".
זה אפשרי גם בשבילכם.
שלכם,
גלי לשם
אין תגובות