איך הייתי אמורה לדעת?
ל' סיפרה לי בתסכול גדול
על הויכוח האחרון שלה עם אמה.
"אמרתי לה שיש חנות תבלינים חדשה
בתל אביב ושמאוד בא לי לנסוע לשם מתישהו.
שבועיים אחרי, כשסיפרתי לה שהייתי שם,
היא כעסה עלי… "למה לא אמרת לי שאת נוסעת?"
אני השתגעתי.
נו, באמת! איך הייתי אמורה לדעת
שהיא רוצה להצטרף??"
אז זהו שלא היית אמורה לדעת.
ברגע שאנחנו מניחים הנחות לגבי הרצון של אדם אחר,
אנחנו לרוב מסתבכים…
אז מה עושים?
פשוט שואלים!
כשאנחנו שואלים את האחר לרצונו
אנחנו מכבדים את הרצון האמיתי שלו
אנחנו מפסיקים להניח הנחות לגבי
מה הוא היה רוצה או לא רוצה,
ולא חושבים רק מנקודת המבט של עצמנו.
אנחנו מעמיקים את התקשורת הבינאישית
ואנחנו לומדים להבין שדבר אינו מובן מאליו…
אל תניחו. תשאלו.
זה קל יותר, זה מדוייק יותר.
וכמה קורה לכם שאתם מניחים הנחות?
רוצים ללמוד להפסיק עם זה סופסוף? לחצו כאן!
שלכם,
גלי לשם
אין תגובות