אילו ידעתי
אני מסתכלת אחורה
לתקופות בעבר של חיי ושואלת אותי,
מה הייתי עושה אילו הייתי יודעת
כבר אז מי אני אהיה עכשיו…
האם הייתי מאמינה שלא אצליח?
האם הייתי נותנת לביישנות, למבוכה
להכתיב את נתיב חיי?
האם הייתי עוצרת, נבהלת, נסוגה אחור?
האם הייתי סוגרת אותי בתוך אותה קליפה
ששנים האמנתי שהיא שומרת עלי?
האם הייתי מסתירה את היופי בתוכי
או מרשה לעצמי להיות גאה בי?
האם הייתי מעיזה סופסוף לבחור אותי?
כמו ניצן של פרח,
החבוי בתוך עלי הגביע המגינים עליו
בטרם נפתחו ונשרו…
כמו עלי כותרת ססגוניים בצבע,
מקופלים לצרור קטן של יופי אינסופי-
האם הוא יודע כמה נפלא יגדל להיות?
אז מהו הדבר המעניק לו את האומץ
לפרוק מעליו את השכבות המכבידות,
להאמין שהוא יכול, שיש לו כוח,
שהוא שלם ונהדר כמו שהוא בדיוק…?
איך הוא יודע לצמוח אל האור
ולהביא אל העולם הזה בחוץ,
בענווה מלאת הדר את יופי קיומו?
ואם הייתי פעם
יודעת אותי כמו עכשיו…
האם הייתי יכולה כבר אז
להתפעל מהיופי של חיי?
מצרפת לכם סרטון קצר ויפיפה
של פריחת ניצנים בהילוך מהיר,
מקווה שתהנו ממנו כמוני…
ומי אתם הייתם יכולים להיות?
שלכם,
גלי לשם
אין תגובות