חיבוק

היא: משעמם, לא?
הוא: מה בא לך?
היא: משהו.
הוא:  אבל משהו היה כבר אתמול…
היא:  היום אני רוצה משהו חדש.
הוא: אז תגידי שבא לך חיבוק…

חיבוק.
איך לא חשבתי על זה קודם.

ככה זה כשאין טלויזיה בבית.
אין במה לבהות…
אנחנו מתיישבים בערב
על שולחן הבר שלנו במטבח
ושותים את הקפה שלנו, ביחד.
זהה בדיוק. כפית גדושה, אחד סוכר.
ופלח של לימון.

בערב כזה, אנחנו פוגשים את עצמנו ואחד את השני.
אנחנו אוהבים את השעות האלה,
בלי למהר, רק להיות ביחד.
השיחות הופכות להיות אחרות, מחבקות.
ויש זמן להקשיב, גם בין המילים.

קורה שמחפשים את התחושה הזו
שמנסה להגדיר את המקום שאין לו שם
לפעמים אפילו לעצמך
קשה להגיד את מה שבפנים.
לפעמים יש רגעים
שהכל נראה סבוך כל כך
כשאנחנו מנסים להבין לבד את עצמנו…

אבל אנחנו יודעים,
כשיש לנו אותנו,
זה קל יותר,
וזה היופי בתוך היחד הזה,
כמו מראה מלוטשת
כשאנחנו משקפים זה לזו
את מה שכל אחד מאיתנו
לא יכול לראות בעצמו.

אנחנו מקפידים לתת לעצמנו
שעות של יחד, של חיבוק
ואין דבר שיסיח אותנו
אחד מהשניה.
כיף.
אהבה.

שלכם,
גלי וזיו לשם

כתבו לנו- מה מעניין אתכם לקרוא על "היא והוא"?

תגובות פייסבוק