לא מתחשב בי

"תקשיבי"
היא אומרת לי
"נמאס לי שהוא לא מתחשב בי.
אני תמיד מוותרת על הכל
כדי שהוא יהיה מרוצה
אבל כשזה מגיע אלי-
אז מה פתאום להתחשב?
הרי אני לא באמת כזאת חשובה!
אני אומרת לך, הוא פשוט עושה רק מה שטוב לו!"

חוסר התחשבות.
ככה בדיוק אנחנו מכנים את המצב הזה
כשאנחנו מרגישים שהצד השני
מעדיף את מה שחשוב לו על פני מה שחשוב לנו.
וזה מרגיז נורא, בעיקר כשמדובר באדם קרוב!

הרבה פעמים אנחנו חושבים
שבתוך קשר אנחנו צריכים להתחשב באחר
יותר מאשר בעצמנו.
למה? כי ככה גדלנו. כי ככה זה יותר "נכון".
כי חשוב לנו להיות "בסדר" כל הזמן…
ואז ברור לנו לגמרי, שהאחר צריך לנהוג בדיוק כמונו
ולהעדיף את הרצונות שלנו על פני הרצונות שלו,
כי אחרת זה לגמרי נחשב "חוסר התחשבות".

וכמה מתח זה מכניס לקשר. אה?
כמה "מבחנים" קטנים אנחנו יוצרים בקשר
רק כדי לוודא שלצד השני באמת אכפת?

אבל רגע…
חשבתם פעם למה בכלל הצד השני צריך להתחשב בנו
יותר ממה שאנחנו מתחשבים בעצמנו?
כמה פעמים אנחנו מצפים שהצד השני
יעשה עבורנו את הבחירה שאנחנו בעצמנו
לא מסוגלים לעשות באומץ ובכנות,
רק כי אנחנו רוצים להיות "מתחשבים"?
כמה פעמים אנחנו מוותרים על עצמנו
ורוצים שמישהו אחר לא יוותר עלינו?

אז איך נפטרים מהתחושה הזו בכלל?
אנחנו לומדים לא לקחת שום דבר באופן אישי,
גם לא את מה שאנחנו מכנים חוסר התחשבות מהצד השני.
אנחנו לומדים להביע בכנות ובבהירות
את הרצונות שלנו, להגיד מה באמת אנחנו צריכים.
אנחנו מבינים שאף אחד לא נגדנו,
אז כדאי שגם אנחנו נהיה "בעדנו".
אנחנו מדברים, אנחנו משתפים.

ואתם?
איפה אתם מרגישים שלא מתחשבים בכם?
מה אתם יכולים לעשות כדי להפסיק את התסכול הזה?
אתם מוזמנים לקרוא כאן
על סדנת הדגל שלי "החופש להיות".
זה אפשרי להרגיש אחרת.

 שלכם,
גלי לשם

תגובות פייסבוק