לסמוך על עצמי
ערב חורפי של חודש ינואר… בחוץ גשם זלעפות, רוחות חזקות מנשבות וקור מקפיא.
אחרי יום עמוס של התרוצצויות, אני חוזרת הביתה, לפינה החמה שלי.
מורידה את הסוודר השחור שלבשתי, מניחה אותו רק לרגע אחד על הספה בסלון ונכנסת למטבח להכין כוס תה חם.
כשאני חוזרת לסלון, כוס התה בידי, אני מעיפה מבט לכיוון הספה והלב שלי מתרחב בחיוך…
ברנדי, החתולה הקטנה שלנו, הספיקה בינתיים לקפוץ על הסוודר השחור שלי, להתכרבל בו ולשקוע בשינה מתוקה ועמוקה.
אני לא יכולה שלא לחשוב על הרגע הזה.
כמה שלווה יש בחתולה הקטנה הזו, כמה בטחון ושקט פנימי.
זה בכלל לא משנה לה כמה סוער בחוץ, כמה הכל זז ולא יציב- יש לה את הדבר שעליו היא הכי סומכת- יש לה את עצמה.
חשבתי על העוצמה המדהימה הזו שלה.
על היכולת הזו להרגיש מוגנת בכל מצב. על החיבור לעצמה, על מה שבאמת מאפשר שקט.
הרגע הזה, כשהתבוננתי בה ישנה ושלווה, היה צלול כל כך… כמו נקודה מוארת בתוך חושך.
יכלתי לראות את זה פשוט, מתוק ויפיפיה:
כשאני בוטחת בעצמי, אני יכולה להיות שקטה גם בשעת סערה.
כשיש לי אותי, אני יכולה להרגיש את החום שלי גם כשמבחוץ הכל קפוא.
כשאני יודעת את עצמי, אני פשוט מניחה את הראש במקום שמרגיש לי הכי נעים, בשלווה.
כשאני סומכת על עצמי, אני מרגישה בבית.
שלכם,
גלי
אין תגובות