לפתוח את הלב

ימי שישי שלי תמיד מוקדשים לטיפולים בקליניקה שלי.
אני פותחת  את בוקר העבודה שלי עם  לקוחות שזהו הבוקר החופשי שלהם.

קורה לעיתים רחוקות שמזדמן לי איזה בוקר פנוי בשישי….
באותו בוקר, נסענו להסתובב קצת בתל אביב. זה היה יום אביב שמשי מקסים.
המון אנשים מסתובבים ברחובות והכל שוקק וצבעוני.
הגענו לשוק בנמל (שבזמנו רק נפתח לקהל), מוקסמים מהאווירה, מהריחות, מהקולות, מהצבעים.
מסתובבים בסקרנות בין הדוכנים, ניגשים ומתענגים.

באחד מדוכני הירקות הבחנתי בארגז מלא פלפלים צבעוניים קטנים.
היה נראה כאילו כל הפלפלים שהיו באמצע הארגז כבר נקנו ורק אלו שנדחקו לצדדים נשארו.
התבוננתי בהם. יפים כל כך, מבריקים בצבעים עזים, מפיצים ריח של טריות רעננה.

צילמתי. ברור שצילמתי.

ואז חשבתי על הלב הזה שנוצר שם בחלל הריק, באמצע הארגז.
נראה ריק לרגע ובעצם כל כך מלא…

והפלפלים האלה. הם כמו הלב.
פועמים, מזמינים, יפים.
כשאני פותחת את הלב שלי, שום דבר כבר לא ריק יותר.
הכל מתמלא ביופי, חוגג בצבע, זוהר מעצמו, מוצף באהבה.

שלכם,
גלי

תגובות פייסבוק

1 תגובה
  • אורלי זיו

    04/04/2016 at 14:10 הגב

    אהבתי – כשהלב נפתח שום דבר לא ריק יותר 🙂

להשארת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

שינוי גודל גופנים