נשתוק מעט ביחד
הוא: הכל בסדר?
היא: כן.
הוא: את שקטה.
היא: אני שותקת.
יש רגעים כאלה
שכל מה שבא לעשות
הוא רק לשתוק.
לפעמים זה עשוי להראות
מביך, מאיים או לא ברור…
לפעמים השקט הזה
מחביא את מה שאנחנו
לא מצליחים להגיד
אחד לשניה
במילים.
ולפעמים השקט הזה
הוא השיח הכי קרוב,
המקום העוטף הזה
שבו למילים אין
משמעות.
זה לוקח זמן להרגיש בנוח
בשתיקה הזו,
שמכבדת את המרחב
שמעבר למילים.
שתיקה שאפשר להיות בה
בלי שיפוט, בלי חשש,
בלי צורך למלא את הריק.
להקשיב באמת
דרך השקט
למה שלא נאמר.
שלכם,
גלי וזיו לשם
אין תגובות