תן לי יד

לפני כמה שנים, כמתנת יומולדת,
פרגנתי לעצמי טיול בהודו.
אחד האתגרים היה לטפס על פסגה
של אחד ההרים באיזור ההימלאיה.
התחלתי את הטיפוס בחששות…
המשימה נראתה לי קשה מאוד עבורי
אך מאתגרת וממלאה בתחושת סיפוק.
החלטתי לנסות…

כעבור זמן מה הרגשתי שנתקעתי.
הטיפוס על ההר היה חלקלק
ואני התאבנתי מפחד.
שלג התחיל לרדת
והקור חדר לעצמות.
חברי הקבוצה עקפו אותי,
חלקם אמרו לי מילות עידוד…
אבל אני הרגשתי שלא אוכל להצליח
להגיע לפסגה.

החלטתי להניח לזה ולרדת חזרה למטה.
אל המדורה הדולקת במחנה,
אל התה החם הממתין, אל מקום המבטחים.
התסכול הציף אותי,
ותחושת חוסר אונים החלישה את כולי.

ברגע שהסתובבתי לרדת,
הבחין בי המדריך המאסף
ברגישות שקטה ובלב מלא חמלה
והושיט לי יד בוטחת.
"בואי" הוא אמר לי
"אני אעזור לך להגיע למעלה.
אל תוותרי.."

הנוף הנשקף מהפסגה
יזכר בעיני כאחד המראות המופלאים שראיתי.
אבל היד המושטת אלי לעזרה-
לנצח תהיה בליבי.

הסרטון הזה הזכיר לי
את הבוקר ההוא.
כמה קל בעזרת מעט תשומת לב,
רגישות לקלוט את האחר
ורצון טוב לעזור בלב פתוח-
לעשות טוב למי שנמצא בדרכנו.
רק לפקוח עיניים ולב
ולהושיט את היד-
זה כל מה שצריך.

שלכם,
גלי לשם

תגובות פייסבוק